ניהול קרירה הוא דבר לא פשוט, אבל אתם לא צריכים אותי בשביל לדעת את זה, אולם אחד הדברים שאני כל יכול להעיד עליהם הוא על התועלת האדירה שנתן לי הניסיון במעבר על פני שלושת קודקודי המשולש. משולש? כן, אני מאמין כי את החברות בתחום מערכות המידע ניתן לסווג לשלושה סוגים: ספקי טכנולוגיה כגון אורקל, מיקרוסופט ואחרים, אינטגרטורים כגון אלביט, נס, מטריקס ואחרים וכמובן הלקוחות כל החברות להם יש אגף מערכות מידע ועבורם כל השאר עובדים.
בפוסט הזה אנסה לסקור את נקודות המבט הייחודיות שניתן ללמוד מכל סוג תפקיד כזה וכיצד ולמה אני חושב שניסיון שנבנה מתפקידים בכל אחד מהתחומים מספק יתרון משמעותי למועמד לתפקיד ניהול בכירים בתחום.
הניסיון האישי שלי
אז אתחיל בתיאור קצר של קורות החיים שלי, כי הרי אין טוב מעדות אישית בתהליכים מעין אלו. אז הקריירה שלי התחילה במיקרוסופט ישראל באגף הייעוץ והטכנולוגיות במסגרתו הובלתי את תחום ארכיטקטורת מערכות מבוזרות. במשך 6 השנים שביליתי בחברה ייצגתי את טכנולוגיות מיקרוסופט במסגרות שונות, החל בתהליכי מכירה וייעוץ ראשוני, דרך פרויקטי Kick-off במסגרת מעבדת הפיתוח שניהלנו ועד ליווי ארוך ומתמשך של פרויקטים אסטרטגיים. הובלתי לקוחות בתהליכי בחירה והקמה של פרויקטים ובסיוע של הרבה אנשים אחרים יחד עם מספר נסיעות עם לקוחות למרכזי הפיתוח בסיאטל הצלחתי להציג את הVISION ותוכנית הפיתוח של טכנולוגיות מרכזיות ובכך לגרום ללקוחות לבחור לבסס את הפתרונות עליהם. השלב השני בקריירה שלי היה בחברת אלביט, ללא ספק בית-ספר למתודולוגיות פיתוח וניהול, במסגרת התפקיד שלי כמנהל פיתוח של מערכת שליטה ובקרה ללא טייס עסקתי בניהול צוות פיתוח של 50 איש להקמה של מערכת מבוססת טכנולוגיות מיקרוסופט.
השלב המשלים בקרירה הוא בתפקיד הנוכחי בחברת Cal (אחרי סיבוב קצר כסמנכ"ל בסטארט-אפ), כאן, כמנהל התוכנית האסטרטגית של כאל להחלפת מערכות המחשוב אני מוביל תוכנית רב שנתית המורכבת מאוסף פרויקטים שמחליפים את המערכות הישנות של כאל באוסף מערכות חדשות רובם מבוססות על טכנולוגיות אורקל.
אז למה אני מפרט את קורות החיים שלי? כי עברתי בכל קודקודי המשולש והנה התובנות שצברתי במהלך הדרך, התובנות נכתבות ברובן מעיני הלקוח אולם אני מניח כי הם נכונות גם באופן כללי.
ספק הטכנולוגיה
- המטרה המרכזית של ספקי הטכנולוגיה היא לעודד את הלקוח ליישם מוצרים ובכך להגדיל את נתח הרישוי שלהם נשמע טריויאלי אולם הבנה של הWhat's in it for me שלהם חשובה ביותר כאשר נכנסים לביצוע פרויקטים. שלב יישום המוצר בחברה הוא שלב הכרחי לרוב ספק הטכנולוגיה ירצה לוודא כי הלקוח יצליח ביישום (כי זה יבטיח את המשכיות הקשר) אולם אם ניתן לבצע את היישום ע"ב אינטגרטורים אחרים זה עדיף.
- למרבית הטכנולוגיות יש Roadmap, חשוב להבין עם הספק את הכיוון העתידי של הטכנולוגיות האלה ולראות מכך מה קיים היום ומה יהיה מחר. שמעתי הרבה פעמים את המונח Best Practice ואת הציפייה כי "יש שם משהו במרכזי הפיתוח שיודע יותר לגבי פתרון הבעיות של הלקוח", הניסיון שלי לימד אותי כי ספקי הטכנולוגיה יודעים הרבה על הטכנולוגיות שלהם אולם הם לומדים מהלקוחות לגבי אופן השימוש בטכנולוגיות שלהם בסביבה העסקית, אל תצפה מספק הטכנולוגיה לומר לך מה התהליך העסקי העדיף בשבילך.
אינטגרטורים
- להבדיל מספקי הטכנולוגיה עיקר הדגש של האינטגרטור הוא בביצוע הפרויקט, רבים מהם גם בצורה כזו או אחרת יעדיפו להמשיך לתחזק את הפרויקט אח"כ.
- הצלבות מידע – האינטגרטור יודע הכי טוב את מה שיישם טוב בפרויקט הקודם, יישום חוזר מוריד את הסיכון שלו ומגדיל את הריוחיות של הפרויקט. בהרבה מקרים זה מתאים לשני הצדדים (במיוחד במקרים של יישום טכנולוגיות מוכחות) אולם בקרים של יישום ראשוני של טכנולוגיות חדשות כדאי להבטיח כי יש מנגנונים של בקרה ובחינה של האינפורמציה שמתקבלת מהמומחים של המיישם. לפעמים, הפעלה של יותר מחברת יישום אחת באותו תחום מספקת קרקע נפלאה להצלבות מידע אלו.
- מכיוון שהחיים של ספק היישום נעים מפרויקט לפרויקט יש דגש חזק יותר על סיום תכולות הפרויקט ועלייה לאוויר ודגש מופחת על "תחזוקתיות המערכת"
הלקוח
- המרכיב המרכזי שלמדתי מביצוע פרויקט בצד הלקוח הוא ההבנה כי הפרויקט הוא מכלול הרבה יותר גדול מאשר יישום הטכנולוגיה, הנעה של הארגון לקבלת החלטה על הצורך בפרויקט, גיוס של המשתמשים לשותפות בפרויקט, הגדרה של התועלות מהפרויקט הם שלבים הכרחיים להצלחת הפרויקט ולעיתים קשים יותר מאשר ביצוע הפרויקט בפועל.
- ניהול סיכונים, ניהול סיכונים ניהול סיכונים – אי אפשר להדגיש את זה יותר מידי, אני לא מתכוון לניהול סיכוני פרויקט קלאסי של סיכון של עמידה בלו"ז או תקציב אלה לתהליך סדור של בחינה של הסיכונים העסקיים שנובעים מהקמת המערכת החדשה, החשיבה הזו במהלך הפרויקט משנה ומעצבת את תכולות הפרויקט (עוד על ניהול סיכונים בפוסטים בהמשך).
- בתור איש הי-טק המונח "מיקסום הטכנולוגיה לטובת העסקיים" בא לידי ביטוי באופן המלא ביותר בצד הלקוח, אצל ספק הטכנולוגיה אתה יכול למכור את הרעיון, בתור ספק יישום אתה מתרכז בביצוע הפרויקט אולם בצד הלקוח לא הטכנולוגיה משנה וגם עליית הפרויקט לאוויר אינה מספקת, עליך לדאוג כי הפרויקט אכן ישיג את התועלות העסקיות המצופות. תהליך זה בדרך כלל מתמשך הרבה מעבר למועד העלייה לאוויר.
אחרי שעברתי בכל קודקודי המשולש טרוויאלי לשאול "איפה הכי טוב?", והתשובה היא: אין הכי טוב, היתרון המרכזי הוא משהוא עם ניסיון...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה