יום חמישי, 6 באוקטובר 2011

Oracle open world 2011 סיכום ביקור

בפעמים הראשונות שהגעתי לכנס ראיתי אנשים שהולכים עם תג עליו מוצמדת המילה Alumni למיטב הבנתי מדובר על אנשים שמבקרים בכנס כבר שנה שלישית ויותר, בשבילי הם תמיד ניראו הזקנים שבחבורה. השנה בעת הרישום ראיתי כי גם אני Alumni, מודה שמייד הרגשתי קצת זקן אבל לפחות אני מבין כי יש לי פרספקטיבה שונה ממי שזו הפעם הראשונה שלו בכנס.


הכנס עצמו: אמריקאים כמו שרק האמריקאים יודעים להיות מארגנים כנס של 45,000 איש בסדר מופתי בלי אף גשר מכביה קורס ואף דריסה אחת של הולך רגל מסכן. הכנס כולל עשרות הרצאות המנוהלות בו זמנית במרכז הכנסים בלב העיר ומספר מלונות מסביב. בשילוב ארוחות צהרים (טעונות שיפור) הסעות מאורגנות הלוך ושוב למלונות והופעה אחת של סטינג.


התכנים עצמם: נראה כאילו הtag line של שנה שעברה מתאים יותר לשנה זו - "hardware and software engineered to work together " ללא ספק המרכז של הדיאלוג היה exa-data/logic/litycs.
המענין בנושא היא העובדה כי אורקל השכילו לחבר יחד את עולם החומרה והתוכנה באופן כזה שלשילוב יש ערך מוסף. אומנם על הבמה היה מסר מאד חזק של "זו התשתית הטובה ביותר להרצת מערכות אורקל הן בהיבט הביצועים והן בהיבט price/performance" אולם בשיחות מסדרון אני חייב לומר כי שמעתי יותר מפעם אחת מפי אנשי אורקל את המשפט "if you can afford it".


ההכרזות החדשות: אם בשנה שעברה היה מסר חזק מאד בנושא fusion application ההכרזה השנה הייתה על הזמינות של המודולים (general availability ) של fusion apps לכל אחד בכל תצורה שנרצה (התקנה רגילה, התקנה בענן והתקנה משולבת). המשמעות המיידית היא שעכשיו גם אורקל יודעים להציע שירותי ענן לכל דורש. (ללא ספק ההתכתשות של לארי אליסון על הבמה הנפלאות הענן של אורקל לעומת הענן של salesforce היתה משעשעת, כמו לראות שני ענקי סומן נאבקים).
ההכרזה השנייה הייתה על Oracle social network,  מוכרי לומר כי למעט ההכרזה והדגמה של המונח במסגרת דוגמאות של 'שיתוף' (collaboration ) לא נאמר הרבה כך שקשה לדעת מה נמצא מאחור מעבר לאמור לעיל. חיפוש של המונח oracle social network. בגוגל לא הביא אותי לדף רישום של 'תואם פייסבוק'.

השאלה המרכזית שתעסיק את הארגונים ששוקלים הטמעה של מערכות ERP ו CRM היא איזה גרסה מתאימה לי? ובכלל, האם שווה לי להשקיע עכשיו הגרסאות האלה כאשר עוד מעט אצטרך לעבור לגרסת fusion של המוצר. אין תשובה אחת כאן ועוד על הנושא בפוסט נפרד.


פגישות ותובנות: אחת הסיבות החשובות ביותר להגעה לכנס היא המפגש הישיר עם צוותי הפיתוח של אורקל ובעיקר עם מנהלי המוצרים השונים. מנהלי המוצר משקיעים חלק מזמנם בפגישות עם נציגי פרויקטים שונים ודנים בשימוש של המוצר התסריטים שונים. אני פגשתי השנה את מנהלי המוצר של MDM-UCM ושל צוות השידרוגים של סיבל. הפגישות מעבר לעובדה כי מיילים ומסמכים מקבלים פתאום פנים ושמות מאפשרים לנו ליצור קשר בלתי אמצעי עם האנשים שמאחורי המוצר ולמנף את הקשר הזה במהלך הפרויקט. בתור מי שמוביל תוכנית רב שנתית זה נחמד לפגוש מנהל מוצר שדיברתי איתו שנה שעברה ודנו על האפשרות לביצוע פרויקט והשנה אנחנו כבר בעיצומו. (ולמי שמפקפק, כן הוא זכר אותי וידע בדיוק על מה אנחנו מדברים).


ההרצאה שהכי אהבתי: Extending erp with ADF and SOA. כנראה שמפתח תמיד נשאר מפתח :-)
וחוץ מזה סן-פרנסיסקו מדהימה כמו תמיד.

Oracle data integration roadmap & strategies

כלי ה Data integration הוא חלק אינטגרלי של טכנולוגיות פיוזן ונמצא במפה במקביל לosb בתור כלי שמיועד להעברת מידע בין מערכות .

היעד הוא לייצר מנגנון להעברת מידע אינטגרלי ופתוח שאינו תלוי בטכנולוגות אחרות ואינו ספציפי לטכנולוגית אורקל.
המנגנון מתאים עבור batch עבור העברות מידע מונחות אירועים ואפילו כמעט בreal-time בשילוב עם golden-gate.
היום כלי ה odi משמש כטכנולוגיה בתוך מוצרים אחרים של אורקל לדוגמא, בתוך פיוזן erp, פיוזן grc, ועוד.

אני חוסך מכם את כל השקפים שמסבירים למה מכלי יותר מהיר ויותר יעיל מבחינת מחיר מאשר הכלים האחרים ומנצל בצור. טובה יותר את הטכנולוגיה והחומרה הקיימת בבסיס הנתונים.



ERP Desktop integration beyond ADI

המרכז של המצגת הוא כלי שנקרא webADI, report manager & dasktop integrator framework.
המוצר משמש לאינטגרציה בעיקר עם כלי מיקרוסופט ואינו דורש התקנה על תחנת המשתמשים.

על בסיס הweb ADI אורקל בנו כלי שנקרא Report manager ובעצם מחליף את הFSG ומאפשר הוצאה של דוחות מבוססים אקסל כולל תמיכה בתבניות דוחות מוכנות מראש.
כלי נוסף בחבילה נקרא desktop integration framework
בעזרת הכלי הזה אפשר להגדיר ממשקים להכנסה או הוצאה של נתונים מתוך הerp.

הערה לעצמי: מה זה אומר כאשר להרצאה קוראים beyond ADI וכל מה שמדובר בה זה על ADI?
לסיכום, אני מקווה כי המוצר טוב יותר מהמרצה :-)





Extending erp with ADF and SOA

החבילה המשמשת לבניית ממשק המשתמש עבור אורקל ועבור הלקוחות נקרא adf. בגדול מדובר על מודל MVC עם פקדים ויכולות מובנות לתצוגה למי שמכיר את mfc או יכולות הui של. Net יבין את החבילה הזו מהר.
כמובן שהחבילה הזו מתקדמת יותר ותומכת בריצה גם בכל מכשיר מובייל ע"ב אנדרואיד או iOS או בלאקברי.
לחבילת הsoa יש תמיכה מובנית בקישוריות עם חבילת הerp הן ברמת בסיס הנתונים עם יכולות טעינה לובלאות המערכת. קראה לשדרות המערכת וחשיפה של בשדרות כweb service, בנוסף קיימת אינטגרציה ברמת האפליקציה בצורה שתומכת בטרנזאקציה מבוזרת.
כאשר אנחנו רוצים להרחיב את המערכת עלינו לטפל בכמה דרישות בסיסיות:
איך מנווטים מהמערכת למסכי הadf ברמת ההרשאת והקונטקס.
איך מטמיעים את החלונות של adf לבמערכת.
בשקף מתואר איך רושמים את המסך של הadf במערכת חמנוויים אליו וממנו בחזרה.
השקף אחריו מציג איך מטפלים בנושא ההרשאות כך שהקונטקס של המשתמש נשמר.
הsdk for ERP מאפשר כתיבה בjava לעבודה מול הerp.
הגישה לנתונים משתמשת המשתמש מיוחד שיודע להעביר את הרשאות המשתמש בגישה לנתונים כולל logging של המערכת.
למי שרוצה להיות מאד טכני, צירפתי תמונה של התהליך המלא מקצה לקצה...
לסיכום, מדובר על יכולות מאד מענינות שמאפשרות להמשיך לפתח יכולות הקשורות למערכות הerp באופן שיוכל לשמר את ההשקעה גם לגרסאות fusion הבאות עלינו לטובה.
אני לא יודע מה איתכם אבל אני קיבלתי רעיון נהדר להרחבה של מערכת הerp שלנו והזדמנות טובה ללמוד וליישם את יכולות הפיתוח שלנו בADF.
באפליקציה שלנו נחבר בעזרת הerp soa gateway את שירותי erp דרך הosb למסכי adf שיאפשרו חתימה על חשבוניות. הosb יאפשר לנו לחשוף את השירותים בצורה מובנת למשתמשים ללא צורך בהכירות עם הerp. מנוע החוקים של הsoa יגדיר את סבב החתימות ובסוף התהליך תוזמן החשבונית החתומה לerp לטיפול אגף הכספים ותשלום לספק.








יום רביעי, 5 באוקטובר 2011

Fusion application strategy

למה בונים את אפליקציות פיוזן?
- כי ארגונים רוצים לבנות אפליקציות ע"ב תשתית אפליקטיבית עשירה ומוכחת.
- כי ארגונים רוצים יכולות חדשות לאינטראקציה עם משתמשים ויכולות להטמעה ופריסה של מערכות.



אחת המטרות המרכזיות לאפליקציות אלה היא היכולת לקנפג ולהתאים את המערכות לפי צרכיהם מבלי לפגוע ביכולת לשדרג את האפליקציה בעתיד.
המטרה השנייה היא לאפשר למשתמשים לבצע שינויים בעצמם מבלי לדרוש את מעורבות הit בתהליך. הפתרון למטרה זו היא סידרה של composer שמאפשרים שינויים במערכת מבלי לפגוע ביכולות השדרוג.
Data composer for data extensions
Page composer for end user page manipulation
Process composer to change the pocess flow
Report composer for report generation.

מודל אינטראקציה חדש מבוסס על
- מה אני צריך לעשות?
- מה אני צריך לדעת?
- מי יכול לעזור לי?
- איך אני עושה את זה?
שילוב של ממשק להצגת אירועים, ניהול תהליך עבודה, שילוב יכולות חברתיות אינטגאטיבים בממשק המשתמש.

הגרסא הראשונה של אפליקציות פיוזן זמינה למשתמשים וכוללת מודולים שונים בתחום הerp, he & crm
אני מעריך כי עומק היישום עדיין לא מלא כמו המוצרים המקוריים אבל הם יגיעו לשם.
מרבית הלקוחות נמצאים בשלבי התבוננות והתכוננות לפיוזן ע"י שדרוג לגרסאות האחרונות של המוצרים שברשותם. חברות אחרות נמצאות בשלבי יישום משולב, כלומר שילוב של מודול אחד מפיוזן עם שאר המודולים הקיימים. דוגמאות לכך הם מודול ה GRC, מודול ה talents management וה FAH.

ישנם כבר לקוחות ראשונים, לא קטנים שנמצאים בשלבי יישום של המודולים האלה הן במודל של ענן והם במודל של התקנה מלאה.
הגרסא הבאה תתמקד בלוקליזציה (t1 בלבד בשנה הראשונה), שיפור בגרסאות הורטקליות ושיפורים התחום המובייל.
בקיצור, איך נסכם? כמו שהתרשמתי בשנה שעברה, האפליקציות כבר כאן, גם אם זה ייקח עוד שנה או שנתיים להגיע לעומק מלא של יכולות פונקציונליות אין ספק כי הבסיס כבר כאן.

Building a successful CRM strategy

את היום השני אני פותח בהרצאה עם השם המבטיח הכולל את מילת הקסם successful - מי לא רוצה להיות successful?
אז בוא נראה מה יש לאורקל להציע כאן...
המצגת מועברת ע"י סמנכ"ל השיווק של מערכות cement, אז כנראה שלא נראה הרבה טכנולוגיה כאן, כמו בכל הכנס מתחילים עם השינוי באופן בו אנחנו עושים עסקים בעקבות מיחשוב ענן, רשתות חברתיות, זמינות במכשירים ניידים.
ככול שאנחנו מחוברים יותר השפעה של ה crm גדולה יותר והסובלנות של הלקוחות נמוכה יותר, הזמינות של הלקוח לפרסם את החוויה הטובה או הרעה שעבר תוך רגע בפייסבוק משפיעה על האופן בו אנחנו צריכים לבנות את אסטרטגית ה crm.
הבסיס הוא ניהול הלקוח באופן מרכזי ucm קריטי להצלחה של זיהוי הלקוח באופן מלא על כל האינטראקציות שלו איתנו.
החלטות בזמן אמת ע"ב מידע הלקוח והצגה של מידי מותאם אישית ללקוח היא הנקודה השנייה החשובה לאסטרטגיה.
איזה אסטרטגיית crm יש לנו?
ידנית (אקסל), מערכות ממוכנות אבל נפרדות, מערכות אינטגרטיביות, מערכות מחוברות וזמינות בכל מקום, אסטרטגית מערכות מלאה.
מרבית הלקוחות 67% נמצאים בשלב השני. לטענת אורקל, ככול שהאסטרטגיה שלנו מלאה יותר הroi גבוה יותר.


לסיכום: ההרצאה מרכזת את הנושאים המרכזיים שאסטרטגיית crm טובה צריכה לכסות. בהחלט בסיס טוב לבניית תוכנית שלבים לפיתוח מערכות הcrm בארגון.


יום שלישי, 4 באוקטובר 2011

Oracle process accelerators

למה ארגונים ממחשבים תהליכי עבודה זו שאלה רטורית (רמז - יעילות ארגונית) , בהקשר של מערכות אורקל מדובר על תוכנית ששייכת לחבילת הBPM של ה middlware.

חבילת ה"מאיצי פיתוח" האלה יכילו תהליכים מובנים שמנצלים את כלל תשתית התווכה של אורקל החל מיישום התהליך עצמו, דרך כלל הכלים להתקנה של התהליך ואפילו הכלים לתיעוד והדרכה של התהליך ע"ב UPK וכלים אחרים.
הדוגמאות הראשונות שיצאו אמורות להיות גנריות מאד כמו תהליך אישור נסיעה, תהליך אישור מסמך, בקשה לחל"ת וכו'.
קצת מזכיר לי את הנסיון של מיקרוסופט שנקרא בזמנו pattern & practice, לא נראה כי התוכן הרבה יותר משמעותי ואמור להגיע באמת לייצור.

ישנה רשימה נוספת של דוגמאות בתחומי תעשיה שונים אבל נראה כי הרשימה עוד בבניה. כמו שמנהל המוצר מעיד, התוכנית הזו היא תוכנית צעירה ונמצאת בתחילה, כדאי לבחון את ההתפתחות והתגובות מהשטח עם שיחרור הגרסאות הראשונות.

בחלק של הצגת הדוגמא הוצג תהליך הגשת בקשת נסיעה שמזכיר מאד את הימים הראשונים של xpath רק שהתהליך כולל את כל התהליך העבודה בין האנשים לביצוע הworkflow הזה.
הדוגמא ממחישה עד כמה המוצר מכוון תהליכי עבודה מונחי טפסים וworkflow בין אנשים בארגון.

המוצר עצמו הוא מוצר נהדר אולם אף אחד לא יקנה BPM בשביל תהליך אישור מסמך או בקשת אישור נסיעה, ללא חיבור לתוכניות כמו AIA ואינטגרציה עם כלים טלאים לתהליך הדוגמאות עושות עוול למוצר.

לסיכום, נראה כי מאיצי הפיתוח האלה נועדו בעיקר לעזור למשתמשים להתחיל את הפיתוח של תהליכי עבודה המתאימים להם ולהאיץ את ההטמעה של מוצרי התווכה של אורקל.
אם אתם בעיניין של פיתוח בסביבת הbpm כדאי בהחלט לבדוק את המאיצים האלה אולם יש לקחת אותם כלשונם ולא לחשוב כי הם מחליפים את תהליך הפיתוח שלכם.



Oracle content management strategy & vision

פתרון ניהול התוכן ואירכוב המידע של אורקל. חלק מחבילת ה webcenter יחד עם מוצרים משלימים כפי שמופיע בתמונה המצורפת.

ניהול ארכיון מרכזי אחד למידע השונה מאפשר בצורה נוחה להגיע למידע מהאפליקציות השונות. בנוסף, יותר ויותר תהליכים עסקים דורשים שילוב של תוכן לא מובנה כמו תמונה, חשבונית, או אפילו וידאו או הקלטה של שיחה כחלק אינטגראלי מהתהליך.

חלק מהאסטרטגית המוצר היא חיבור התוכן לתוך התהליך ואפשרות לשתף אותו הצורה נוחה בין אנשים ובין תהליכים.
חיבור חזק למוצרי אופיס או לשולחן העבודה של המשתמש. מתאמים לתוך האפליקציות כמו סיבל או אורקל ERP.

בגרסאות הקרובות נראה שיפורים במנשר המשתמש גם בweb וגם בשולחן העבודה על מערכות הפעלה שונות ובמכשירים שונים.
רעיון מעניין שהוצג הוא האינטגרציה של הממשק משתמש עם אפליקציות בקונטקסט של האפליקציה, כלומר המשתמש יראה את המסמך בממשק דומה לסיבל אם הוא עובד בסיבל ובממשק שדומה לerp במידה והוא עובד בerp.



Sieble strategy and roadmap

בהרצאה הקודמת למדתי על איך לבנות אסטרטגית CRM ועכשיו ננסה להבין מה היא אסטרטיגת סיבל והתוכניות לעתיד של סיבל.

התמונה המצורפת מדברת בשם עצמה, לדעתי החשוב ביותר הוא המסר על הוורטיקלים של סיבל עם מסר ברור כי כולם צריכים להיות על ורטיקל כלשהו ולא על מוצר הבסיס.

תחת החבילה של סיבל מפותחים עוד שני מוצרים מרכזיים, הראשון הוא מאגר הלקוחות המרכזי UCM והשני הוא מנוע המדיניות האוטומטי Oracle policy automation.

לא שמעתי מסרים מיוחדים לגבי סיבל בגרסת fusion, אומנם זה מוזכר אולם ללא קשר לתאריך מוגדר.

בנושא tco אורקל מבטיחים כי הגרסאות השנתיות יגיעו כ innovation pack שניתן להתקין מבלי לשדרג את הגרסאות הנוכחית. והגרסא המרכזית תכלול את כולם כל 3 שנים בערך.

לסיכום, לדעתי הגרסאות הקרובות מטפלות בנושאים שונים במערכת אולם נראה לי כי ציוותי הפיתוח משקיעים הרבה בפיתוח גרסאות fusion ולכן אנחנו נראה פחות שינויים דרמטיים עד לסיום הפיתוח הזה. המסקנה מכך היא שכדאי מאד לנצל את התקופה הזו ליישר קו עם הגרסאות האחרונות של המוצר כי ללא ספק יהיה קל יותר להמשיך קדימה מגרסאות x.8 מאשר מגרסאות קודמות. עם siebel upgrade factory תהליך השדרוג אמור להיות פשוט יותר.



יום שני, 3 באוקטובר 2011

OOw2011 General session

הבטחתי לעצמי כי אנסה לסכם בזמן אמת את ההתרשמות מההרצאות, אז הנה הסיכום של ההרצאה הראשונה/יחידה של היום...
עם עניים אדומות וכאב ראש מטורף הגעתי לשמוע את הרצאת הפתיחה של לארי אליסון...
אם ההרצאה אמורה להנחות את הכנס אז המרכז הוא החיבור לחומרה ומחשבים חזקים.
לארי, מתנצל על עייפותו שללא ספק ניכרת באנרגיה או יותר נכון חוסר האנרגיה על הבמה, מתאר את אוסף השרתים של אורקל הן בהבטחת מהירות והן בהבטחת חסכון בכסף (עלות ותפעול)
סדרות השרתים הללו מבוססות על כמה נקודות:
המרכזית - הכל מקבילי, החל מהדיסקים דרך התקשורת ועד לתוכנה.
שנית, הכל מכווץ, אם אפשר לכווץ את הנתונים אז צריך פחות מקום לשמור אותם ופחות רוחב פס להעביר אותם ממקום למקום וכך משיגים מהירות.
אקסהדטא, אקסלוגיק והחבר החדש אקסליטיק הם סדרות של שרתים עבור בסיסי נתונים, לוגיקה וbi בהתאמה.
אז אומנם לא היתה כאן אנרגיה מדהימה על הבמה אבל בהחלט היה מעניין, בשביל זה שווה להגיע לכנסים כאלה. מרחיבים אופקים ולומדים קצת מהכל.

עכשיו לאכול. לישון ולקוות שלא נתעורר ב04:00 בבוקר :-)
ואם בא לכם לראות את ההרצאה בעצמכם כנסו לכאן


יום שלישי, 30 באוגוסט 2011

הטוב הרע והמכוער...


(תובנות מיישומי אורקל)
בכל פעם שאני חושב על פוסט בכיוון של דברים טובים ופחות טובים בטכנולוגיות שונות אני נזכר בכותרת הסרט "הטוב הרע והמכוער", בפוסט הקרוב ניסיתי לרכז כמה מהטיפים מהנסיון שלי, בכוונה אני לא מפרט את המובן מאליו לגבי יתרונות השימוש במערכת ERP בכלל ובפרט במערכת ERP של אורקל, המיקוד כאן הוא על נקודות ויישומים קטנים שמביאים ערך מוסף מהותי ליישום כולו. כמובן, שכל סביבה ארגונית בעלת מאפיינים שונים אבל אני מאמין כי העקרונות זהים וברי יישום אצל כולם.
"הטוב" - בתור אופטימיסט, אני מתחיל בטיפים באזור של "הטוב"...

1.   יישום Oracle HR

היישום הראשון שחוותי בחיי בתחום אפליקציות אורקל היה יישום של מודול פרט וגיוס של Oracle ERP. המודולים עצמם סטנדרטים ומאפשרים ניהול של תיק העובד ותהליך הגיוס אולם שני מרכיבים הפכו אותו מיוחד אצלנו:
·         מודול הפרט חובר לכל מערכות המידע בחברה כמקור הנתונים הראשי לרשימות עובדים ומבנה ארגוני, נכון להיום כי המערכות מתבססות על נתוני מערכת אחת לכל צורך הקשור למבנה הארגוני ולרשימת העובדים בחברה. בחברה דינמית כמו שלנו שכל שבוע יש תנועה של עשרות עובדים (גיוס, עזיבה וניוד) מערכת אוטומטית שמעדכנת את כולם היא יתרון משמעותי. המערכת המרכזית שמחוברת למודול זה היא מערכת הIDM (במקרה זה לא מערכת של אורקל) אשר מקימה את העובד במערכות ברגע שהוא נקלט ומנהלת את כל תהליכי ההרשאה לעובד.
·         המודול השני שהוסיף ערך מוסף משמעותי למש"א הוא מודול הגיוס החיצוני, החברה שלנו עובדת עם הרבה סוכנויות גיוס ולפחות 50% מהמועמדים מגיעים ממקורות גיוס חיצוניים, במצב זה מנהלות הגיוס עסקו הרבה מזמנם בהקלדת נתוני המועמדים למערכת במקרה הטוב, או במקרה הגרוע, ניהול תהליך הגיוס מחוץ למערכת עד לשלב מתקדם בו המועמדים הסופיים הוקלדו למערכת. עם יישום מודול iRecruitment חוברו כול סוכנויות הגיוס למערכת ולמעשה מנהלות הגיוס לא צריכות להזין עוד נתונים מועמדים במקום זה הם יכולים להקדיש את זמנן לתהליך הגיוס עצמו. ערך נוסף מתהליך זה היה השקיפות שקיבלו חברות הגיוס על התהליך והסטאטוס של המועמדים, כאשר הקלידו מועמד שכבר קיים המערכת התריעה בפניהם כי מועמד זה כבר נקלט במערכת, כמו כן כאשר התקדם מועמד שכבר הזינו בתהליך ראו חברות ההשמה את סטאטוס המועמד מבלי שהיו צריכים לכתוב או להתקשר למנהל הגיוס. שמעתי על הרבה חברות שפיתחו הרבה קוד בכדי להקים אתר גיוס מועמדים חיצוני באינטרנט, אולי מבחינת התדמית והLook & Feel מערכת כזו היא סקסית יותר אבל מבחינת עלות תועלת קיבלנו יתרון משמעותי.

2.   יישום מערכת רכש Oracle ERP

התובנה לגבי מערכת דרישות הרכש הגיעה אלי דווקא בגלל בעיות תקציב, היינו בעיצומו של CRP במסגרת פרויקט ERP  גדול וגיליתי כי התהליך שנבחר להזנת דרישות רכש למערכת כולל רפרנט אגפי (או מזכירה בלשון אחרת) שתקליד את דרישות הרכש למערכת בשם כל הדורשים באותו אגף. אצלי, שבאופן אישי סולד מתהליך עקום בו אני צריך לבקש ממשהו אחר לעשות בשבילי עבודה במערכת ולבדוק אותו ולתקן אותו וכו' וכו', נדלקו כל נוריות האזהרה של "משהוא עקום קורה כאן", בירור יותר קפדני גילה לי כי הסיבה המרכזית להחלטה הזו הייתה העובדה כי על מנת לתת את מסך דרישות הרכש לכל דורש בארגון עלינו לרכוש רישיונות PO  עבור כולם (כמה אלפי $ למשתמש לפני הנחה), ברור כי השקעה כזו אינה סבירה. טלפון מהיר למנהל המכירות של אורקל פתר לי את הבעיה, לאורקל יש מודול מיוחד לנושא בשם iProcurement , מודול זה מספר פורטל מכירות פנימי עבור הדורשים בארגון ומחירו כמה מאות $ בודדים (לפני הנחה). חווית המשתמש מוכרת מכל אתר קניות באינטרנט כאשר המשתמש מסייר בין חנויות קטלוג המחירים השונות, בוחר את המוצרים או את השירותים אותם הוא רוצה להזמין, מצרף אותם לעגלת הקניות ולבסוף מגיש את ההזמנה. מנוע המוצר עובד מול מנוע התהליכים של אורקל AME  ומאפשר לנו להגדיר תהליך אישור מורכב במאמץ קטן וסיימנו... החיסרון הראשון שנראה לעיין הוא בצורך של הקניינים לנהל את קטלוג הקניות בצורה יעילה וטובה עבור המשתמשים אולם אם החלופה היא הוצאת הזמנות רכש על נייר עם חוסר שקיפות ובהירות לגבי מה מזמינים ואיפה נמצאת ההזמנה שלי אני בוחר באופציה הראשונה.

3.   יישום מערכת Singel Sign On (SSO)

אחד האתגרים הקשים שנתקלנו בהם עם הוספת מערכות לארגון הוא העלות הגדלה במערך התמיכה של המשתמשים במערכות הנ"ל. שתי הנקודות הקרובות מתייחסות לפתרונות בתחום הזה. כמו כל מערכת, גם מערכות אורקל דורשות משתמש וסיסמא לצורך הזדהות ומתן הרשאות מותאמות למשתמש במערכת. במודל העבודה המקובל בהרבה ארגונים לכל משתמש יש שם משתמש וסיסמא עבור כל מערכת, ככול שדרישות אבטחת מידע למורכבות הסיסמא נהיות מסובכות כל ניהול הזהויות של המשתמש נהיה מורכב יותר ויותר. מבחינת עלויות הIT, הראשון שסובל מכך הוא מערך התמיכה שנדרש השכם וערב, להקים משתמשים, לאפס סיסמאות ולעזור למשתמשים להיכנס למערכת. הפתרון שמימשנו לנושא זה עבור מערכות אורקל היה מודול ניהול הזהויות של אורקל ומנגנוני ה SSO של אורקל. אורקל הבינו כי מרבית הארגונים עובדים בצורה כזו או אחרת עם Windows בכלל ועם Active Directory לניהול המשתמשים לכן Oracle Directory יודע להסתנכרן עם ה AD ומנגנון ה SSO מספק כניסה אוטומטית למשתמש ע"ב נתוני ההזדהות שהמשתמש הזין בכניסה הראשונה לWindows שלו. היום כל מה שנדרש לעשות זה ללחוץ פעמיים על הצלמית (Icon) של המערכת והופ אתה בפנים... "החיסרון" היחיד של המנהלים במערכת כזו היא שעכשיו הם לא יכולים לבקש מהמזכירה שלהם לחתום במקומם J

4.   יישום מערכת למידה UPK

אחת ההפתעות היפות שגיליתי ביישום מערכות אורקל היה דווקא בתחום ההטמעה וההדרכה, ההמצאה של אורקל בשם User productivity Kit או בשמו המקוצר UPK ממציאה דרך אחרת לבצע את הדרכות המשתמשים, לכתוב את מסמכי הOnline Help ואפילו לבחון את המשתמשים בידע על המערכת. הרעיון בבסיס המערכת הוא הכנת תרחישים ע"ב המערכת וצילום התהליך, מערכת הUPK יודעת לזהות את טכנולוגיות אורקל השונות ולהקליט את הפעילות על המסך, כך נוצר סרטון אקטיבי דמוי FLASH  אשר מאפשר למשתמש להפעיל את המערכת כאילו היה בסביבה אמיתית ולראות את תגובות המערכת. המוצר תומך ב3 אופני עבודה See It, Try It & Test it, כשמם הם. עם קצת תשומת לב אפשר לקשר את הכלי לF1 של המערכת וכך לקבל Online help למערכת. זה דרך נפלאה לחסוך נייר (לא צריך להדפיס ספרים), דרך נפלאה לבצע את ההדרכות המונחות ללא צורך בסביבה נפרדת שנופלת ועולה כל הזמן, דרך נפלאה להכשיר עובדים חדשים גם אחרי סיום שלב ההכשרות (הרבה יותר פרודאקטיבי מאשר לקרוא שקפים) וכול מתורגמים בסופו של דבר לחסכון בעלויות.

"הרע" - ולפני שתגידו כי אני מקבל תמלוגים מאורקל אתרום כאן כמה הערות לגבי ה"רע", אקדים ואומר כי כל ההערות הנ"ל  מהוות מקום לשיפור הן ברמת המוצרים והן ברמת השירות אולם בתור מי שחווה ספקי טכנולוגיה מבפנים (מיקרוסופט) ומבחוץ (אורקל) הניסיון שלי מלמד כי הבעיות זהות פחות או יותר אצל כולם והמודעות לנקודות אלו תעזור לכם לנהל את הקשר לכם עם הספק באופן טוב יותר.

1.   Patch managment  

לא מצאתי תרגום סביר לכותרת של תהליך ניהול עדכוני תוכנה של אורקל אז נסתפק באנגלית, ללא ספק בשבילי זה אחת האכזבות המרכזיות בהתנסות מול החברה. כמות העדכונים השונים שאנחנו מקבלים הן לרמת הטכנולוגיה והן לרמת האפליקציה היא לא סבירה, אומנם אנחנו נחשבים Early Adopters אבל הלכה למעשה אני חושב כי 95% מהתקלות שלנו היו תקלות שהתגלו בעבר והיה כבר תיקון מוכן עבורם. לצערי עבודה הזו לא מנעה את דרך הייסורים מול מרכז התמיכה לאיתור הבעיה הספציפית ומציאת התיקון המתאים. לפעמים התיקון לא מתאים, לפעמים התיקון רחב מידי וגורר שינויים בהמון מרכיבים עד כדי שצריך להעביר את המערכת בדיקות חוזרות ונישנות, הרבה פעמים תיקון אחד יוצר באגים במקומות אחרים וגורר אחריו תיקונים חדשים אולם אורקל לא יודעת לומר לך מראש כי יחד עם התיקון הזה יש להתקין גם את התיקונים האחרים. חשוב לי לציין כי לצערי נראה כי הבעיה היא בעיה שורשית במנגנון התמיכה של החברה ולא בעיה מקומית, צוות התמיכה המקומי עושה ימים ולילות בניסיונות לפתור ולקדם את התקלות אולם משהו לא עובד בתהליך, אני מקווה כי בהמשך נראה שיפורים מהותיים בתחום הזה.

2.   אינטגרציה

אחד היתרונות המרכזיים של בחירת ספק אפליקציות אחד במודל של Best of suite (להבדיל ממודל של Best of Bread) הוא העמסת האינטגרציה בין המוצרים על הספק, וכשזה לא עובד טוב זה מעצבן. נקודות שעצבנו אותי במיוחד :
·         חיבור בין ניהול יחידות ארגוניות ב HR לבין ה COA אחד הסגמנטים של ה COA  שלנו הוא היחידה הארגונית (אני מניח כי זה קיים ברוב הארגונים) אולם לצערי לא נמצא מנגנון שיודע לחבר בין השניים כך שכשאנחנו מקימים יחידה ארגונית חדשה אנחנו חייבים ידנית (או ע"י פיתוח קוד) להקים את היחידה החדשה ברשימת הערכים של ה COA.
·         חיבור בין מערכת ה ERP  לבין מערכת ה BI אנחנו אחד המשתמשים הראשונים של BI Apps, ככלל המוצר טוב וחוסך מאתנו כתיבה ותחזוקה של כל הגזירות מעולם ה ERP למערכת ה BI שלנו, אולם בהיותו מוצר צעיר יחסית עדיין במרכיבים מסוימים חסרה פונקציונאליות שקיימת במערכת ה ERP וכך שוב אנחנו נאלצים לכתוב קוד בעצמנו.
·         חיבור בין מודול הפרט לבין מערכת ה SSO   אומנם כתבתי קודם על היתרונות בשימוש במערכת הSSO  של אורקל אבל נכון להיום אינטגרציה זו אינה מושלמת, מערכת ה SSO אינה יודעת לחבר את המשתמש שמוקם במערכת עם רשומת העובד, ושוב אנחנו נאלצים לפנות לקוד לפתרון הבעיה. אם וכאשר נושא זה ייפתר אני מבטיח לעדכן ברשומה...

3.   מודל תמחור טכנולוגיות

אני לא מומחה גדול ברישוי וגם לא התעסקתי הרבה בנושא רישוי עולם הטכנולוגיות של אורקל לעומת עולם האפליקציות אבל בכל אופן חשבתי לנכון להעלות כאן נקודה אחת למחשבה, בעוד שבעולם האפליקציות ניתן לבחור בין מודל תמחור מבוסס משתמשים למודל תמחור מבוסס משאבים (CPU\Core) בתחום הטכנולוגיות המודל מוגבל לתמחור ע"ב CPU בלבד. לאור העובדה שהתמחור דורש עלות לכל הסביבות שהארגון עובד בהם (פיתוח, בדיקות, טרום ייצור, ייצור ו DR) הסכנה היא שהארגון יוותר על ביצוע שלבים במהלך ביצוע הפרויקט בגלל עלויות הרישוי לסביבה הייעודית. אני כמנהל רוצה לספק למנהלי הפרויקטים שלי סביבה תומכת ככול האפשר להצליח בביצוע הפרויקט ולדעתי זה גם האינטרס של ספק הטכנולוגיה, מודל כזה לא מעודד את זה.


פרופורציות... אני עומד מאחורי ההערות שכבתי כאן, אולם מהיכרותי עם הישראלי הממוצע שאוהב לעשות שמח מהדברים הלא טובים בעיקר, חשוב לי לומר כאן כי אם הייתי צריך לבחור היום שוב בין מערכות ERP הקיימות בשוק ללא ספק הייתי בוחר באורקל מחדש. בשנתיים האחרונות השתתפתי בכנס אורקל בארה"ב (על כך בפוסט נפרד) ואני מוכרח לומר כי לא ראיתי חברה עם חזון כל כך מרשים ברמת הטכנולוגיה והאפליקציות כמו Fusion Application של אורקל, ומדהים יותר לראות איך במשך השלוש שנים האחרונות החזון הזה התפתח למציאות קיימת. כן, אורקל יכולים בהחלט להשתפר בתחומים המופיעים למעלה אבל לדעתי הם עדיין החברה המובילה בשוק בתחום.


"המכוער" – ועל המכוער נוותר הפעם...





הדוגמאות שמופיעות בפוסט הזה מרכזות כמה מהתובנות שעלו במהלך היישומים שביצענו ב2010-2011, השנה אנחנו פועלים בתחומים נוספים באזור הERP והCRM ואני משוכנע כי יגיעו תובנות חדשות... נשתמע J

יום ראשון, 7 באוגוסט 2011

"הוא לא סתם ארכיטקט הוא באמת עוזר"


(על תפקיד הCTO  בארגון)
לתפקיד הChief Technology Officer  בארגון יש הרבה שמות, לפעמים מוגדר תפקיד "רשמי" שכזה בשם CTO, לפעמים קוראים לזה מנהל אגף/מחלקה ארכיטקטורה אבל בהרבה מובנים כל התפקידים האלה מתמקדים באותה עשייה. אם בוחנים מלמעלה את תפקידי משרד ה CTO נראה כי הוא מורכב משלושה תחומי פעילות – ארכיטקטורת מערכות מידע, תוכנית מחשוב רב שנתית, וחדשנות.  

ארכיטקטורה פרגמטית...

התחום הראשון והמרכזי אותו יוביל משרד ה CTO  הינו תחום ארכיטקטורת מערכות מידע. ישנם הרבה הגדרות לארכיטקט מערכות מידע, לתפיסתי התפקיד מתבטא באחריות על גיבוש מבנה מערכת המידע והחלוקה למודולים פונקציונליים (המפה הפונקציונאלית), תהליכי העבודה הרלוונטיים ומיפויים למודולים והטכנולוגיות המתאימות ליישומם (מפה טכנולוגית). ארכיטקט מערכות המידע הראשי אחראי על הסתכלות כלל ארגונית על מערכות המידע, והארכיטקטים השונים (טכנולוגי, תשתיות, מידע, BI, אבטחת מידע) אחראים על הסגמנט הספציפי של תחומם.
אז מה זה ארכיטקטורה פרגמטית? הרבה מנהלים/מפתחים בתחום יגדירו את הארכיטקטים כאוסף אנשים היושבים להם במגדל השן ואינם מחוברים למציאות או לעשייה בשטח, ואכן לפעמים זה כך אולם לתפיסתי, ארכיטקט טוב הוא ארכיטקט פרגמטי. ארכיטקט המצליח להגיע אל מנהל הפיתוח ולהסכים אתו על היתרון בגישה א' על פני גישה ב', ארכיטקט שמבין כי אידיאלים ומודלים תיאורטיים קיימים רק באקדמיה וכי במציאות יש להתאים את הפתרונות הן ליכולות הכלים והטכנולוגיות הקיימות והן לכ"א ולצרכים המידיים במערכת. כאשר ארכיטקט יודע לדבר "בשפה" הזו "הוא לא סתם ארכיטקט הוא באמת עוזר".

תוכנית מחשוב רב-שנתית...

הבסיס הרעיוני של ארכיטקטורה הוא "איך מערכות המידע שלנו צריכות להראות בעוד 3-5 שנים?" השאלה הזו בבסיסה דורשת הרבה חזון וקצת פנטזיות, החוכמה האמתית של משרד ה CTO הוא להחזיק בצד אחד בחזון ומצד שני להציג תוכנית פרגמטית איך לעבור מהמצב הנוכחי לחזון העתידי. תוכנית זו היא תוכנית המחשוב הרב שנתית. בפעם הראשונה שאמרו לי להכין תוכנית מחשוב רב שנתית התרעמתי ואמרתי כי זה לא הגיוני לדרוש מאתנו לדעת מה נעשה בעוד 3-5, "העולם משתנה מהר מידי בכדי לתכנן כל כך הרבה קדימה", אולם הניסיון לימד אותי אחרת, יש חשיבות רבה לתוכנית רב שנתית, התוכנית מייצגת את התכנון שלך היום לשנים הקרובות מנקודת המבט של הרגע הנוכחי. מראש אנחנו מניחים כי אנחנו לא יודעים את הכל, אבל אם מצד אחד נתכנן קדימה ובמקביל נמסד תהליך הבוחן את התוכנית ומעדכן אותה כל שנה מחדש נקבל תמונה מתעדכנת של העתיד שלנו. תהליך הבחינה של התוכנית צריך להסתכל על צרכי הארגון המשתנים, התוצרים של התוכנית עד כה ולקחים שהופקו במהלך הדרך ובסוף הבחינה יבוצע עדכון של התוכנית. יחד עם זאת אין לטעות ונסות לכמת את המשאבים הנדרשים ליישום תוכנית שכזו על פני כלל השנים, אני ממליץ על תקצוב שנתי ע"פ יכולות הארגון וקצב ההתקדמות הנדרש ובחינה שנתית חוזרת של סטאטוס התוכנית במסגרת תוכניות העבודה השנתיות.
איך מחברים בין תוכנית המחשוב הרב שנתית לארכיטקטורה? מעבר לעובדה כי הארכיטקטים מעורבים בהכנת שתי התוכניות המרכיב המרכזי שלתפיסתי תורם לחיבור התוכנית הזו לקרקע הוא תפקיד מנהל מערכת או במקרים אחרים נקרא Program manager. תפקיד מנהל המערכת הוא לייצר את הroadmap של מערכת עליה הוא אחראי, מנהל המערכת עובד במשרד הCTO ובאופן מטריציוני מול גופי הפיתוח השונים. מנהל המערכת אחראי על תרגום דרישות המשתמשים ליכולות במערכת כאשר רשימת היכולות הנ"ל הופכת לתוכנית העבודה השנתית של המערכת. מנהל המערכת אחראי להבטיח כי תוכנית העבודה השנתית של המערכת שלו עונה על הדרישות של המשתמשים מחד ומסונכרנת עם התוכנית הרב שנתית של האגף מאידך.

"חדשנות או למות"...

אפשר לכתוב פוסט שלם על מה זה ניהול חדשנות ועל התפקיד של חדשנות בארגון ואינני מתכוון להרחיב כאן הרבה בנושא מעבר לשתי נקודות בנושא, הראשונה מתייחסת לתוצרי ניהול החדשנות: אלו מוטב שיהיו תוצרים מעשיים שניתן לבדוק אותם בשדה בדיקות של המציאות, מעט גופים יכולים להחזיק מחלקת מחקר ופיתוח טהורים למטרות מחקר בלבד, שאר הגופים העסקיים מוטב שיוודאו כי תוצרי החדשנות מביאים לייזומים עסקיים אמתיים. הנקודה השנייה מתייחסת למקום של ניהול החדשנות בארגון, מחד עידוד חדשנות וחדשנות כתפיסה היא בראש ובראשונה עיניין של תרבות ארגונית אולם מוטב לארגון כי יהיה לו תהליך סדור של ניהול וטיפל בחדשנות במסגרת גוף ייעודי לנושא שמצד אחד אוסף ומעודד את החדשנות בארגון ומצד שני מתרגם את הרעיונות לפסים פרקטיים. במקרה של חדשנות טכנולוגית מקומו של גוף זה הוא במשרד הCTO .

יום חמישי, 28 ביולי 2011

לבנות חדש או לשפץ קיים?


(בהשראת מאבק הורדת מחירי הדיור)
אחרי הרבה שנים של מגורים בשכירות החלטתי כי הגיע הזמן לרכוש דירה משלי למגורים, בינתיים כבר התחתנתי וכבר יש לנו 3 ילדים וחתול וההתלבטות הגדולה לפני הצעד הזה הייתה האם לרכוש דירה חדשה או לשפץ דירה קיימת?
אז ברור שלבנות יותר כדאי! אני אוכל סוף סוף לעצב את דירת חלומותיי, מראש אני אדאג לכל נישה בקור, כל נקודת חשמל וכל אריח בתקרה... דנה תוכל לתכנן את חדר האמבטיה שתמיד חלמה עליו וחדר הארונות יהיה החדר הכי גדול בבית...
אבל רגע, כמה זמן לוקח לבנות דירה? מתי אוכל להיכנס אליה? מה זה לוקח 3 שנים? זה אומר כי אני עכשיו במשך 3 שנית אשלם גם שכירות וגם משכנתא... ומה יקרה אם הצרכים שלי במהלך השנים האלה יתיישנו?
אז אולי כדאי לשפץ? נכון, אני לא אקבל בדיוק את דירת החלומות אבל אני אוכל ליהנות מהדירה כבר בשנה הראשונה, אני אוכל להתאים את השיפוץ לצרכים המשתנים שלי...
אז למה אני מספר את כל הסיפור הדמיוני הזה? כי בעולם של מערכות מחשב מגיע היום בו מחליטים מסיבות עסקיות וטכנולוגיות כי נדרש לבצע תוכנית רחבה להחלפת מערכות המחשב השאלה המרכזית שעולה באותה נקודה זה איך? לבנות מערכות חדשות או לשפץ את הקיים?

לבנות חדש...

היום ברור לכולם כי אין ארגונים בהם קיימת מערכת מחשב מרכזית אחת המספקת את כול הפונקציונאליות של הארגון, פעם אולי המערכות התחילו כך אולם היום מרבית הארגונים מבוססים על אוסף מערכות חלקן מרכזיות יותר וחלקן תפעוליות יותר, קטנות וגדולות, חדישות וישנות ובד"כ בליל מערכות זה מחובר יחדיו בתהליכים אוטומטית וממוכנים. בעולם שבו האינטגרציה של התהליכים היא מרכיב מרכזי ביעילות הארגונית הסבירות כי רק מערכת אחת "אשמה בהתיישנות" היא נמוכה ביותר. ניתוח כשלים ובעיות יביא למסקנה כי בכל אחת מהמערכות יש סיבה לחלק מהכשלים ושאר הכשלים נובעים מהטלאים שנבנו על המערכות עם השנים. אז מה עושים? נתחיל מאפס! ניקח אוסף מערכות חדש ביותר נחבר אותם ביחד באופן המתקדם ביותר, נגדיר בתוכם את תהליכי העבודה היעילים ביותר ונתקין את מערך המחשוב הזה במקביל למערך הישן ונבצע הגירה של הלקוחות לעולם החדש. יש מספר חברות שנוקטות במודל הזה כאסטרטגיה, לאחרונה שמעתי כי אמדוקס יודעת להציע מודל כזה עבור עולם הטלפונית ואני מניח כי נוכל למצוא חברות נוספות במגזרים אחרים. אז למה לא?
כי נניח אפילו שאכן ניתן למצוא את המערכות החדישות האלה וניתן אכן לחבר את כולם יחדיו כמתואר, סביר מאד להניח כי תהליך בנייה כזה יארך במינימום 3 שנים וסביר ביותר כי אפילו יותר לפחות למערכות עבור חברות בסדר גודל בינוני עד גדול. כאן, כמו במודל של בניית ביית חדש, הארגון משקיע את מיטב כספו, תשומות תפעוליות ותשומת לב ניהולית במערכת שתגיע להתקנה בחברה לפחות 3 שנים אחרי מועד תחילת הפרויקט ותתחיל להביא תועלות עסקיות לפחות 4 שנים ממועד זה. – עבור רבים מהסמנכ"לים והמנכ"לים זה יותר מאורך הקדנציה שלהם. אבל זו לא הבעיה היחידה. בכדי שתהליך זה אכן יתרחש בלוחות זמנים כאלה ולא ארוכים יותר יהיה צורך להקפיא את הדרישות בשלבים הראשונים ביותר של התהליך, כלומר הארגון יקבל מערכת שמבוסס על דרישות שהוגדרו 3 שנים קודם לכן. בעולם דינמי כמו שלנו זה נראה לא סביר להניח כי הדרישות עדיין יהיו רלוונטיות. ואחרון חביב, הגמישות הניהולית, פרויקט מסוג זה הוא בד"כ פרויקט סגור בו מבוצעת התחייבות בכניסה לפרויקט ומשטר התשלומים מוסכם מראש, תחת מבנה זה יהיה קשה לחברה לבצע שינויים בהתאם לשינויים במצב החברה כפי שמתרחשים במהלך הפרויקט.

אז לשפץ...

מה זאת אומרת לשפץ במערכות מידע? בשבילי לשפץ זה להתחיל לקחת קוביות, קוביות של יכולות פונקציונאליות ותהליכים עסקיים מהמערכות הקיימות ולהחליף אותם במערכות חדשות. תהליך זה יכול להתבצע מבחוץ פנימה – כלומר מהמערכות ההיקפיות (כגון מערכות הכספים, השירות והמכירה) לכיוון מערכות הליבה (מנועי המוצר, Billing וכו') או מבפנים החוצה תלוי במבנה המערכות הקיים והיעדים העסקיים של התוכנית. המתנגדים יקפצו ויגידו כי מהלך כזה מחייב הרבה דו קיום והרבה ממשקים בין החדש לישן וכי במהלך כזה עלולים להיות מספר שלבים שחוזרים על עצמם (Re-work) ואכן כך הדבר אולם היתרונות גוברים על החסרונות. מודל עבודה כזה הוא מודל גמיש יותר, ניתן להתאים את קצב הפעילות של ההחלפה לפי תוכנית שנתית המושפעת מהשינויים העסקיים המשפיעים על החברה, המודל מאפשר לשנות לא רק את קצב הביצוע של התוכנית אלה גם את התכולות וסדר הביצוע כך שאם אחרי שנה נושא חדש נהיה פתאום "בוער" אפשר להתאים את פעילות התוכנית לטפל בנושאים אלו. והחשוב ביותר, המודל הזה מאפשר להתחיל ליהנות מהפירות של המאמץ תוך כדי ביצוע התוכנית. כל תת פרויקט בתוכנית כזו מביא תועלות עסקיות בפני עצמו.
אז אומנם בסוף הבית לא יהיה מושלם כמו הבית החדש אבל לפחות נגיע לסוף ובחיים.... יש הרבה "מגה פרויקטים" שלא מסתיימים לעומת אוסף פרויקטים קטנים שמגיעים לסיומם המוצלח.

יום שני, 18 ביולי 2011

שימו לב! דור הY מאחורינו – פוסט מעודכן


לפני שנתיים כמעט פרסמתי פוסט אורח בבלוג של בלינק (http://www.blinkit.co.il/?p=335) בנושא גיוס ועבודה עם דור ה Y, לאחרונה יצא לי לחשוב שוב על הנושא דרך ראיונות עבודה שקיימתי לגיוס עובדים למחלקה שלי ואחרי הרצאות בנושא ששמעתי וחשבתי לפרסם פוסט מעודכן בנושא. אז הנה הוא לפניכם:

גלובס - אחד מכל 5 מנהלי משאבי אנוש: פייסבוק ומסנג'ר בזמן העבודה תורמים לארגון

קיבלתי השבוע לינק מהדוברת שלנו את המאמר הנ"ל ושמחתי לראות כי אני לא לבד. כשדנו ברעיון של להקים בלוג בארגון ולהשתמש בפלטפורמה הזו לחלוק רעיונות מסרים ודיונים עם כולכם עלתה כמובן השאלה מה יקרה עם כל עובדי הארגון "יסיירו" כל היום בבלוגים במקום לעבוד? ובשבילי השאלה הזו היא לא עניינת. זה לא שאני לא מעריך את חשיבות העבודה, ומי שעבד איתי קרוב יעיד כי אני מאד מוכוון תוצאות, רק שהשאלה כאן היא מה האחריות של הארגון לייצר סביבת עבודה מושכת עבור צעירים מצטיינים?
במסגרת הרצאה ששמעתי על "10 נושאים שישפיעו על הארגון בשנה הקרובה"  אחד הנושאים המרכזיים היה התמודדות עם דור ה Y, ברור היום כי אותם צעירים שיוצאים מהאוניברסיטה ובעצם מהווים דור העתיד של העובדים בארגון באים עם הרגלים ושיטות וציפיות שונות לחלוטין מאלה המוכרות שלנו כיום ואנחנו, המנהלים בארגון, חייבים להכיר ולהתמודד עם צפיות אלו אם ברצוננו למשוך את המצטיינים שבהם לעבודה אצלנו.
אז אומנם אני חובב הי-טק ומשחק עם כל מני גאדג'טים אבל בתור מי שעבר את גיל ה40 אני בהחלט לא יכול להיקרא דור ה Y. אני מאמין כי If you can’t beat them, Join them, כלומר בואו נלמד איך אפשר למשוך את החברה' האלה אלינו ולמנף את האנרגיות שלהם לטובת העסקים שלנו.
בשבילי זה מתחיל מהכרת דפוסי החשיבה של דור ה Y, מה מושך אותם ומה מניע אותם, הכירות זאת הכרחית בעיקר כאשר אני מראיין עובדים ומנהלים צעירים. אם אני אחפש "משהו כמוני" סביר להניח שאתאכזב אבל כשאני מבין את המועמדים האלה אני יכול לדבר אליהם בגובה העיניים ולשכנע אותם כי העבודה אצלנו מתאימה לשאיפות שלהם. השלב השני בתהליך הוא בניית סביבת העבודה מתאימה, הטמעה של כלים חדשים בארגון הדומים לכלי העבודה של העובד בבית, כגון הפורטל הארגוני, כל חברות הטכנולוגיה פיתחו במסגרת כלי ניהול הידע שלהם סביבת עבודה המזכירה רשת חברתית. אם יישמתם בארגון שלכם כלי כזה בוודאי גיליתם כי לכל אחד מאתנו יש "כרטיס אישי" בדומה לכרטיס בפייסבוק המתאר אותי, את תחומי העניין שלי ועוד פרטים אחרים כפי שאני רוצה לחשוף לשאר העובדים.
אולם העיקר הוא באופן הניהול היומיומי ובהבנה של מה מניע את העובדים מדור ה Y, ההבנה כי החוזה הלא כתוב בין העובד לארגון השתנה והעובדים האלה לא מחפשים את היציבות ובניית הקרירה לאורך שנים כאן בחברה ויתכן מאד כי ההתקדמות הניהולית לא מושכת אותם בכלל. במקום זה העובדים מחפשים מקום להתקדמות מקצועית ביטוי ליצירתיות שלהם ומתן ערך לזמן שלהם. אני טוען שעל מנת לשפר את התפוקות של העובד עדיף להציב יעדים אגרסיביים ולמדוד אותם על פני חסימת אתרים כמו פייסבוק או twitter.
אני מסתכל היום על רצף הקרירה שלי, אחרי הצבא קצת טיילתי קצת עבדתי ומיד התחלתי תואר ראשון, מאז ועד היום שמרתי עם רצף תעסוקה תוך השלמת תואר שני בדרך. אח שלי (נציג דור ה Y  במשפחה) לעומת זאת, השתחרר מהצבא והספיק להיות בכל חור אפשרי בעולם לעשות תואר ראשון בתל אביב ותואר שני בשיקגו ולקבל משרות בכירות ביותר בתחומו, אז מה ההבדל? הוא ידע לשלב בין כל אלה, קצת טיול, קצת לימודים, קצת עבודה ושוב קצת טיול, לימודים ועבודה. – דור ה Y  לא מחכים לפנסיה בכדי להתחיל להנות J.

יום שלישי, 12 ביולי 2011

היתרון שבניסיון או המשולש הקדוש


ניהול קרירה הוא דבר לא פשוט, אבל אתם לא צריכים אותי בשביל לדעת את זה, אולם אחד הדברים שאני כל יכול להעיד עליהם הוא על התועלת האדירה שנתן לי הניסיון במעבר על פני שלושת קודקודי המשולש. משולש? כן, אני מאמין כי את החברות בתחום מערכות המידע ניתן לסווג לשלושה סוגים: ספקי טכנולוגיה כגון אורקל, מיקרוסופט ואחרים, אינטגרטורים כגון אלביט, נס, מטריקס ואחרים וכמובן הלקוחות כל החברות להם יש אגף מערכות מידע ועבורם כל השאר עובדים.
בפוסט הזה אנסה לסקור את נקודות המבט הייחודיות שניתן ללמוד מכל סוג תפקיד כזה וכיצד ולמה אני חושב שניסיון שנבנה מתפקידים בכל אחד מהתחומים מספק יתרון משמעותי למועמד לתפקיד ניהול בכירים בתחום.

הניסיון האישי שלי

אז אתחיל בתיאור קצר של קורות החיים שלי, כי הרי אין טוב מעדות אישית בתהליכים מעין אלו. אז הקריירה שלי התחילה במיקרוסופט ישראל באגף הייעוץ והטכנולוגיות במסגרתו הובלתי את תחום ארכיטקטורת מערכות מבוזרות. במשך 6 השנים שביליתי בחברה ייצגתי את טכנולוגיות מיקרוסופט במסגרות שונות, החל בתהליכי מכירה וייעוץ ראשוני, דרך פרויקטי Kick-off במסגרת מעבדת הפיתוח שניהלנו ועד ליווי ארוך ומתמשך של פרויקטים אסטרטגיים. הובלתי לקוחות בתהליכי בחירה והקמה של פרויקטים ובסיוע של הרבה אנשים אחרים יחד עם מספר נסיעות עם לקוחות למרכזי הפיתוח בסיאטל הצלחתי להציג את הVISION  ותוכנית הפיתוח של טכנולוגיות מרכזיות ובכך לגרום ללקוחות לבחור לבסס את הפתרונות עליהם.
השלב השני בקריירה שלי היה בחברת אלביט, ללא ספק בית-ספר למתודולוגיות פיתוח וניהול, במסגרת התפקיד שלי כמנהל פיתוח של מערכת שליטה ובקרה ללא טייס עסקתי בניהול צוות פיתוח של 50 איש להקמה של מערכת מבוססת טכנולוגיות מיקרוסופט.
השלב המשלים בקרירה הוא בתפקיד הנוכחי בחברת Cal (אחרי סיבוב קצר כסמנכ"ל בסטארט-אפ), כאן, כמנהל התוכנית האסטרטגית של כאל להחלפת מערכות המחשוב אני מוביל תוכנית רב שנתית המורכבת מאוסף פרויקטים שמחליפים את המערכות הישנות של כאל באוסף מערכות חדשות רובם מבוססות על טכנולוגיות אורקל.
אז למה אני מפרט את קורות החיים שלי? כי עברתי בכל קודקודי המשולש והנה התובנות שצברתי במהלך הדרך, התובנות נכתבות ברובן מעיני הלקוח אולם אני מניח כי הם נכונות גם באופן כללי.

ספק הטכנולוגיה

  1. המטרה המרכזית של ספקי הטכנולוגיה היא לעודד את הלקוח ליישם מוצרים ובכך להגדיל את נתח הרישוי שלהם נשמע טריויאלי אולם הבנה של הWhat's in it for me שלהם חשובה ביותר כאשר נכנסים לביצוע פרויקטים. שלב יישום המוצר בחברה הוא שלב הכרחי לרוב ספק הטכנולוגיה ירצה לוודא כי הלקוח יצליח ביישום (כי זה יבטיח את המשכיות הקשר) אולם אם ניתן לבצע את היישום ע"ב אינטגרטורים אחרים זה עדיף.
  2. למרבית הטכנולוגיות יש Roadmap, חשוב להבין עם הספק את הכיוון העתידי של הטכנולוגיות האלה ולראות מכך מה קיים היום ומה יהיה מחר. שמעתי הרבה פעמים את המונח Best Practice ואת הציפייה כי "יש שם משהו במרכזי הפיתוח שיודע יותר לגבי פתרון הבעיות של הלקוח", הניסיון שלי לימד אותי כי ספקי הטכנולוגיה יודעים הרבה על הטכנולוגיות שלהם אולם הם לומדים מהלקוחות לגבי אופן השימוש בטכנולוגיות שלהם בסביבה העסקית, אל תצפה מספק הטכנולוגיה לומר לך מה התהליך העסקי העדיף בשבילך.

אינטגרטורים

  1. להבדיל מספקי הטכנולוגיה עיקר הדגש של האינטגרטור הוא בביצוע הפרויקט, רבים מהם גם בצורה כזו או אחרת יעדיפו להמשיך לתחזק את הפרויקט אח"כ.
  2. הצלבות מידע – האינטגרטור יודע הכי טוב את מה שיישם טוב בפרויקט הקודם, יישום חוזר מוריד את הסיכון שלו ומגדיל את הריוחיות של הפרויקט. בהרבה מקרים זה מתאים לשני הצדדים (במיוחד במקרים של יישום טכנולוגיות מוכחות) אולם בקרים של יישום ראשוני של טכנולוגיות חדשות כדאי להבטיח כי יש מנגנונים של בקרה ובחינה של האינפורמציה שמתקבלת מהמומחים של המיישם. לפעמים, הפעלה של יותר מחברת יישום אחת באותו תחום מספקת קרקע נפלאה להצלבות מידע אלו.
  3. מכיוון שהחיים של ספק היישום נעים מפרויקט לפרויקט יש דגש חזק יותר על סיום תכולות הפרויקט ועלייה לאוויר ודגש מופחת על "תחזוקתיות המערכת"

הלקוח

  1. המרכיב המרכזי שלמדתי מביצוע פרויקט בצד הלקוח הוא ההבנה כי הפרויקט הוא מכלול הרבה יותר גדול מאשר יישום הטכנולוגיה, הנעה של הארגון לקבלת החלטה על הצורך בפרויקט, גיוס של המשתמשים לשותפות בפרויקט, הגדרה של התועלות מהפרויקט הם שלבים הכרחיים להצלחת הפרויקט ולעיתים קשים יותר מאשר ביצוע הפרויקט בפועל.
  2. ניהול סיכונים, ניהול סיכונים ניהול סיכונים – אי אפשר להדגיש את זה יותר מידי, אני לא מתכוון לניהול סיכוני פרויקט קלאסי של סיכון של עמידה בלו"ז או תקציב אלה לתהליך סדור של בחינה של הסיכונים העסקיים שנובעים מהקמת המערכת החדשה, החשיבה הזו במהלך הפרויקט משנה ומעצבת את תכולות הפרויקט (עוד על ניהול סיכונים בפוסטים בהמשך).
  3. בתור איש הי-טק המונח "מיקסום הטכנולוגיה לטובת העסקיים" בא לידי ביטוי באופן המלא ביותר בצד הלקוח, אצל ספק הטכנולוגיה אתה יכול למכור את הרעיון, בתור ספק יישום אתה מתרכז בביצוע הפרויקט אולם בצד הלקוח לא הטכנולוגיה משנה וגם עליית הפרויקט לאוויר אינה מספקת, עליך לדאוג כי הפרויקט אכן ישיג את התועלות העסקיות המצופות. תהליך זה בדרך כלל מתמשך הרבה מעבר למועד העלייה לאוויר.


אחרי שעברתי בכל קודקודי המשולש טרוויאלי לשאול "איפה הכי טוב?", והתשובה היא: אין הכי טוב, היתרון המרכזי הוא משהוא עם ניסיון...